מדריך לבילדרים

שכירים עם פרויקט צד שמכניס כסף? כך זה עובד באמת

אתם שכירים — אולי בהייטק — ובערבים בניתם משהו משלכם: SaaS קטן, תוסף, אפליקציה, קורס. עכשיו הוא מכניס כסף, ואתם מגלים שאף אחד לא באמת הסביר לכם איך זה מסתדר עם התלוש: כמה מס תשלמו על ההכנסה הנוספת? מה עם ביטוח לאומי — פעמיים? והאם המעסיק יקבל איזו הודעה? במדריך הזה נסדר את כל התמונה, עם המספרים המעודכנים של 2026 ובלי הפחדות.

עודכן: מאת אדיר ישראל, רו"ח זמן קריאה: כ-9 דקות
35%מס שולי טיפוסי בהייטק
47%+3%המדרגה העליונה + יסף
242 ₪נקודת זיכוי חודשית
הרווח בלבדמה שממוסה — לא המחזור

העיקרון שהכול נגזר ממנו: ההכנסה מהצד "יושבת על" המשכורת

מס הכנסה בישראל מחושב על סך ההכנסה החייבת שלכם מכל המקורות יחד — משכורת ורווח מהעסק מצטרפים לסכום אחד, ועליו חלות מדרגות המס. המשמעות המעשית: הרווח מהפרויקט לא מתחיל לטפס במדרגות מאפס — הוא נכנס מעל המשכורת, ולכן ממוסה במדרגה שבה אתם כבר נמצאים (המס השולי שלכם) ומעלה.

הכנסה חודשית (2026, יגיעה אישית)שיעור המס
עד 7,010 ₪10%
7,011 – 10,060 ₪14%
10,061 – 19,000 ₪20%
19,001 – 25,100 ₪31%
25,101 – 46,690 ₪35%
מעל 46,690 ₪47%
מעל 60,130 ₪+3% מס יסף (סה"כ 50%)

דוגמה: שכיר עם ברוטו של 30,000 ₪ בחודש נמצא במדרגת ה-35%. פרויקט צד שמרוויח (אחרי הוצאות) 5,000 ₪ בחודש — כל השקל הזה ממוסה ב-35%, ובנוסף דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. נשמע מבאס? קודם כל, זה המצב של כולם — אין כאן "קנס" על שכירים. ושנית, בהמשך המדריך נראה מה כן עובד לטובתכם: הוצאות מוכרות, קיזוזים, והעובדה שהמס משולם רק על הרווח, לא על המחזור. רוצים מספר מדויק למצב שלכם? בנינו מחשבון ייעודי בדיוק לזה.

ביטוח לאומי — משלמים פעמיים?

לא בדיוק, אבל כן משלמים על שני המקורות. על המשכורת ממשיכים לנכות דמי ביטוח כרגיל דרך התלוש. לגבי ההכנסה מהעסק, השאלה הראשונה היא האם אתם עונים על הגדרת "עובד עצמאי" של הביטוח הלאומי. ההגדרה נבחנת לפי שלושה מבחנים חלופיים:

  • אתם עוסקים במשלח ידכם לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע; או
  • הכנסתכם החודשית הממוצעת מהעסק היא לפחות 50% מהשכר הממוצע במשק; או
  • אתם עוסקים בעסק לפחות 12 שעות בשבוע והכנסתכם לפחות 15% מהשכר הממוצע.

אם אתם עונים להגדרה — אתם נרשמים כעצמאים ומשלמים דמי ביטוח גם על הכנסת העסק (בשיעורים של עצמאי), בנוסף למה שמנוכה מהמשכורת. אם אינכם עונים להגדרה — "עצמאי שאינו עונה להגדרה" בשפת הביטוח הלאומי — הטיפול שונה, ובחלק מהמקרים ההכנסה מחויבת בשיעורים אחרים או פטורה עד תקרה. זה אזור עם לא מעט ניואנסים (וגם השלכות על זכויות כמו פגיעה בעבודה), ולכן כתבנו עליו מדריך נפרד — ובמצבי ביניים שווה פשוט לשאול אותנו.

נקודה חשובה לזכויות: ההרשמה הנכונה בביטוח הלאומי היא לא רק חובה — היא גם מה שמבטיח שתהיו מכוסים כעצמאים (למשל בפגיעת עבודה במסגרת הפרויקט). דיווח נכון = כיסוי נכון.

מול המעסיק: מה מותר, מי יודע, ומה חשוב לבדוק

נפריד בין שלוש שאלות שמתערבבות אצל כולם:

  1. "האם רשות המסים תספר למעסיק שלי?" לא. פתיחת תיק עוסק אינה מדווחת למעסיק ולא מופיעה בשום מסמך שהוא מקבל. ענייני המס שלכם הם בינכם לבין הרשויות.
  2. "האם מותר לי בכלל?" זו שאלה חוזית, לא מיסויית: בדקו בהסכם ההעסקה סעיפים של עיסוק נוסף, ניגוד עניינים ואי-תחרות. בהייטק נפוץ גם סעיף קניין רוחני רחב — חשוב לוודא שמה שאתם בונים בזמנכם החופשי, בציוד שלכם ומחוץ לתחום העיסוק של המעסיק, באמת שלכם. אנחנו לא עורכי דין ולא ניתן ייעוץ משפטי — אבל אנחנו כן אומרים לכל לקוח: תבדקו את זה לפני שהמוצר שווה משהו, לא אחרי.
  3. "מה עם תיאום מס ומקדמות?" כעצמאים תשלמו את המס על רווחי העסק דרך מקדמות חודשיות/דו-חודשיות ודוח שנתי — לא דרך התלוש. אין צורך "לתאם" את העסק עם המשכורת; החישוב הסופי נסגר בדוח השנתי, שבו המשכורת (טופס 106) והעסק נפגשים.

איזה מבנה מתאים לשכיר עם פרויקט: פטור, מורשה או זעיר?

שכירות במקביל לא מגבילה אתכם — שכיר יכול להיות עוסק פטור, עוסק מורשה או במסלול עוסק זעיר. כמה כללי אצבע:

  • עוסק פטור — ברירת המחדל הנוחה כשההכנסה מהצד קטנה והלקוחות ישראלים פרטיים. מינימום בירוקרטיה.
  • עוסק מורשה — נשקל ברצינות כשהלקוחות שלכם בחו"ל (יש לזה יתרון מובנה שרוב האנשים מפספסים — מע"מ בשיעור אפס), כשהלקוחות עסקיים, או כשההכנסות צפויות לעבור את התקרה.
  • מסלול עוסק זעיר (במס הכנסה) — ניכוי אוטומטי של 30% מהמחזור כהוצאה, בלי קבלות, ודיווח מקוצר. יכול להיות מצוין לפרויקט צד רזה. שימו לב לסייג רלוונטי במיוחד לשכירים: המסלול חסום כשההכנסה היא מהמעסיק שלכם (או מי שהיה מעסיקכם לאחרונה) — כלומר, אי אפשר להשתמש בו כדי "להמיר" משכורת לחשבוניות.

ההשוואה המלאה, כולל זווית הלקוחות-בחו"ל שרלוונטית לרוב הבילדרים, נמצאת במדריך בחירת המבנה לבילדרים.

אז שווה בכלל? (כן. הנה למה)

אחרי כל המספרים, חשוב לא לאבד את התמונה: מס של 35% פירושו ש-65% נשארים אצלכם — על הכנסה שלא הייתה קיימת קודם. וכמה דברים עובדים לטובתכם:

המס חל על הרווח, לא על המחזור. מנויי ה-AI, השרתים, הציוד — הוצאות מוכרות שמקטינות את ההכנסה החייבת
הפסד בשלב הבנייה עשוי להתקזז. אם העסק בהפסד אמיתי (הוצאות גבוהות מההכנסות), בחלק מהמקרים ניתן לקזז אותו כנגד הכנסות אחרות באותה שנה — כולל המשכורת. כפוף לכללים, וכדאי לבדוק איתנו
הפרויקט בונה לכם נכס. גם מיסויית: עסק מסודר עם ספרים נקיים שווה יותר ביום שתרצו למכור אותו או לגייס עליו — כתבנו על זה
אתם לומדים להיות עצמאים בסיכון אפס. עם משכורת מאחור, זו הדרך הבטוחה ביותר לבנות את היציאה לעצמאות — אם תרצו בה

רוצים לדעת בדיוק כמה יישאר לכם ביד מהפרויקט? המחשבון שלנו עושה את החשבון בשקיפות מלאה — ואם אתם רוצים תשובה על המקרה הספציפי שלכם, דברו איתנו בוואטסאפ.

אדיר ישראל, רואה חשבון
אדיר ישראל, רו"ח

רואה חשבון מוסמך, מלווה עסקים ועצמאים בכל רחבי הארץ — כולל יזמים, בילדרים ובעלי מוצרים דיגיטליים. הנהלת חשבונות, דיווחים לרשויות, דוחות שנתיים וליווי פיננסי אישי. להכיר את אדיר ←

מקורות רשמיים

המידע במדריך זה כללי בלבד, מעודכן ליולי 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות העסק. לקבלת ייעוץ אישי — דברו איתנו.

שאלות נפוצות

שכיר + עסק — השאלות שכולם שואלים

המעסיק שלי יקבל הודעה שפתחתי עוסק?

לא. רשות המסים והביטוח הלאומי לא מודיעים למעסיק על פתיחת תיק עוסק, וזה לא מופיע בתלוש או בכל מסמך שהמעסיק נחשף אליו. הדבר היחיד שכדאי לבדוק הוא ההסכם שלכם מול המעסיק — סעיפי עיסוק נוסף וקניין רוחני — וזה עניין חוזי-משפטי, לא מיסויי.

כמה מס אשלם על ההכנסה מהפרויקט?

לפי המדרגה השולית שלכם: ההכנסה מהעסק מצטרפת מעל המשכורת. שכיר במדרגת 35% ישלם על רווחי הפרויקט 35% מס הכנסה, בתוספת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי מעמדו. חשוב: המס חל על הרווח אחרי הוצאות מוכרות — לא על כל שקל שנכנס. למספר מותאם אישית, נסו את המחשבון שלנו או דברו איתנו.

אני חייב לפתוח עוסק אם יש לי כבר תיק כשכיר?

"תיק שכיר" לא קיים באמת — כשכירים, המעסיק מנכה עבורכם מס במקור וזהו. ברגע שיש לכם פעילות עסקית עצמאית מתמשכת, נדרש רישום כעוסק (במע"מ) ופתיחת תיק עצמאי במס הכנסה ובביטוח הלאומי — במקביל להמשך העבודה כשכירים. שני העולמות חיים יחד בשלום, ונפגשים פעם בשנה בדוח השנתי.

אפשר לקזז את ההפסדים מהפרויקט מול המשכורת?

בחלק מהמקרים כן: הפסד שוטף מעסק ניתן עקרונית לקיזוז כנגד הכנסה חייבת ממקורות אחרים באותה שנת מס, כולל משכורת — בכפוף לתנאי הפקודה. אבל זהו תחום שרשות המסים בוחנת בקפידה (במיוחד כש"עסק" מפסיד שנה אחרי שנה), ולכן חשוב שההפסד יהיה אמיתי, מתועד, ושיש היגיון עסקי מאחורי הפעילות. אל תבנו על זה תכנון מס בלי ליווי.

ההכנסה מהצד תדרוש ממני להגיש דוח שנתי?

כן. עצמאי — גם עם עסק קטן לצד משכורת — חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה, שבו נפגשות כל ההכנסות: טופס 106 מהמעסיק ורווחי העסק. זה לא עונש — זה גם המקום שבו ההוצאות המוכרות שלכם מקטינות את המס, ולפעמים אף מתגלה החזר. מיוצגים על ידי רואה חשבון נהנים גם מהסדר ארכות נוח.

מה עם ה-RSU והאופציות מהעבודה — זה משפיע?

ההקצאות מהמעסיק ממוסות במסלול שלהן (לרוב סעיף 102) ואינן קשורות ישירות לעסק הצדדי. הן כן משפיעות על התמונה הכוללת — למשל על ההכנסה הכוללת שקובעת את המדרגה השולית בשנת מימוש, ועל מס יסף. אם יש לכם גם RSU וגם פרויקט מכניס, שווה תכנון שנתי אחד שרואה את שני הצדדים יחד.

רוצים מספר מדויק — לא הערכה?

ספרו לנו על המשכורת ועל הפרויקט, ונחשב יחד כמה באמת יישאר לכם ביד ואיך למקסם את זה.