עורכי דין · התאגדות

חברת עורכי דין — מתי זה באמת משתלם

נתחיל מהתשובה שמפתיעה כמעט כל מי ששואל: חברת עורכי דין אינה מגבילה את אחריותכם. החוק דורש במפורש שהחברה תהיה כזו שאין בה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות, ושומר על האחריות האישית של עורך הדין כאילו החברה לא קיימת. לכן ההתאגדות היא החלטה מיסויית ותפעולית בלבד — והיא משתלמת בעיקר כשהרווח גבוה וחלק ממנו נשאר בחברה. במדריך: מה החוק דורש, איך עובד המיסוי הדו-שלבי, איפה מסתתרת מלכודת חברת הארנק, ומהם ארבעת הטריגרים שמצדיקים את המהלך.

עודכן: מאת אדיר ישראל, רו"ח זמן קריאה: כ-10 דקות
ללא הגבלת אחריותדרישת סעיף 59א(א)(1)
23%מס חברות — השלב הראשון
סעיף 62אמלכודת חברת הארנק
4 מועסקיםהחריג לחזקה החלוטה

קודם כול — הנחת היסוד שצריך לשבור

הסיבה מספר אחת שבגללה עצמאים מתאגדים היא "להגביל אחריות". אצל עורכי דין זה פשוט לא עובד ככה, וזה כתוב בחוק במפורש. חברת עורכי דין מוסדרת בסעיפים 59א–59ו לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, וזהו התנאי הראשון שבה:

עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה: (1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה; ... (3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

סעיף 59א(א) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

קראו שוב את סעיף קטן (1): חברה שאין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה. זו לא חברה בע"מ במובן הרגיל. ואם זה לא מספיק ברור, החוק חוזר על כך פעמיים נוספות:

  • סעיף 59ה — "לענין פקודת הנזיקין רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין".
  • סעיף 59ו(א) — קיום החברה אינו גורע "מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה", ואינו גורע מתחולת חוק הלשכה עליו.

המסקנה שצריכה להוביל את ההחלטה: ההתאגדות כחברת עורכי דין היא מהלך מיסויי ותפעולי — לא מגן אחריות. מי שמתאגד כדי "להתגונן מתביעות רשלנות" בונה על משהו שהחוק שולל במפורש; ההגנה הרלוונטית לכך היא ביטוח אחריות מקצועית, לא מבנה משפטי.

התנאים שהחוק מציב — ומה הם אומרים בפועל

מעבר לאחריות הבלתי מוגבלת, אלה הדרישות המהותיות שחלות מרגע ההתאגדות:

אחריות בעלי מניות ללא הגבלההתנאי הראשון — זו אינה חברה בע"מ במובן הרגיל
כל החברים והמנהלים — עורכי דיןאין שותף שאינו עורך דין, גם לא כמשקיע
שם החברה — רק שמות חברים פעיליםלפי סעיף 59ב; שווה לסגור לפני הלוגו
איסור שיתוף בהכנסותסעיף 59ג — למעט חריגים מצומצמים ומוגדרים
חברות בחברה אחת בלבדסעיף 59א(ב) — אי אפשר להיות חבר בשתי חברות עו"ד
מטרות מוגבלות בתזכיר ההתאגדותבלשון החוק: "האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין" — ולא מטרות אחרות

הערה על הליך הרישום: רישום החברה נעשה ברשם החברות. סעיפים 59א–59ו אינם קובעים חובת רישום נפרדת של החברה בלשכת עורכי הדין — אבל הדרישות המהותיות שבסעיף 59א חלות עליכם מרגע ההתאגדות, וההפרה שלהן היא עניין משמעתי. כלומר: אין "אישור מראש" שמכשיר מבנה פגום בדיעבד.

הצד המיסויי — המיסוי הדו-שלבי

אין הסדר מס ייעודי לחברת עורכי דין: לצורכי מס היא חברה לכל דבר. המשמעות היא המבנה הדו-שלבי המוכר, שאותו פירטנו במלואו במדריך עוסק מורשה או חברה בע"מ:

עוסק מורשה יחיד

שלב אחד של מס

  • פשוט וזול לתפעול — בלי דוחות מבוקרים
  • כל הרווח זמין לכם מיידית, בלי אירוע מס נוסף
  • הפסדים מתקזזים ישירות מול הכנסותיכם
  • מס לפי מדרגות אישיות — עד 47% ועוד מס יסף

חברת עורכי דין

שני שלבים של מס

  • מס חברות על הרווח — נמוך משמעותית מהמדרגה העליונה
  • רווח שנשאר בחברה ממשיך לעבוד לפני השלב השני
  • משיכת הרווח הביתה — אירוע מס נוסף (דיבידנד)
  • עלויות תפעול קבועות ודוחות מבוקרים
  • אינה מגבילה אחריות — לפי דרישת החוק

הכלל האמפירי שמסביר מתי זה עובד: ההתאגדות משתלמת כשהרווח גבוה ואתם לא צריכים למשוך אותו כולו. אם כל הרווח נמשך הביתה ממילא — משלמים את שני השלבים, והחיסכון מתכווץ. אם חלק מהרווח נשאר בחברה ומשמש להשקעה, לצמיחה או לתזרים — הפער עובד לטובתכם.

רוצים לראות את המספר שלכם? הסימולטור משווה בין המסלולים, והמדריך על עיתוי ההתאגדות נכנס לטריגרים.

המלכודת האמיתית: חברת ארנק וסעיף 62א

זו הסוגיה שכן מסכנת משרדי עורכי דין קטנים, והרבה יותר מכללי הלשכה. סעיף 62א לפקודת מס הכנסה נועד, בלשון חוזר מס הכנסה 10/2017, לטפל ביחידים "אשר מתאגדים בחברה במטרה להפחית את נטל המס" ושמקיימים בפועל יחסים הדומים במהותם ליחסי עבודה. במצב כזה הכנסת החברה נחשבת כהכנסתו של היחיד — והיתרון המיסויי של ההתאגדות נמחק.

החזקה שבסעיף, כפי שמפורטת בחוזר, מבוססת על שני תנאים מצטברים:

70%מהכנסת החברה מגיעים משירות לאדם אחד או לקרובו
30 חודשיםלפחות — מתוך תקופה של ארבע שנים
4 מועסקיםומעלה בפעילות הנבחנת — החזקה אינה מתקיימת

ושתי נקודות שחשוב להכיר: החוזר מדגיש שמדובר בחזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה; ומנגד, החזקה אינה מתקיימת אם החברה מעסיקה ארבעה מועסקים או יותר בפעילות מתן השירותים הנבחנת.

מה זה אומר למשרד עורכי דין? משרד עם פיזור לקוחות רגיל לא מתקרב למבחן ה-70% — התנאי דורש שרוב מוחלט של ההכנסה יגיע מלקוח אחד. הסיכון קיים בעיקר בשני מצבים: עורך דין שכל פעילותו מול מזמין יחיד (למשל ריטיינר בלעדי לחברה אחת), או מי שמשמש נושא משרה בתאגיד אחר ומקבל את התמורה דרך החברה שלו. אם זה המצב שלכם — זו בדיוק השיחה שכדאי לעשות לפני ההתאגדות.

שימו לב גם שכללי חברות המעטים עודכנו במהלך 2025–2026, ולכן לפני החלטה כדאי לוודא את המצב המעודכן ולא להסתמך על סיכומים ישנים.

מה באמת משתנה ביום-יום

מעבר למס, ההתאגדות משנה את התפעול. אלה השינויים שמרגישים בפועל:

תחוםכעוסק מורשה יחידכחברת עורכי דין
דוחותדוח שנתי אישידוחות כספיים מבוקרים + דוח לחברה + דוח אישי
משיכת כסףהרווח הוא שלכם, ישירותמשכורת ו/או דיבידנד — עם תיעוד והחלטות מסודרות
הפסדיםמתקזזים מול הכנסותיכם האחרותנשארים ברמת החברה
אחריות מקצועיתאישיתאישית — נשמרת מכוח סעיף 59ו
ביטוח לאומיכעצמאי, על הרווחכשכיר בחברה שלכם, על המשכורת
סיום פעילותסגירת תיקהליך פירוק מסודר

אז מתי כן? ארבעה טריגרים

1

הרווח חצה את הרף שבו הפער משמעותיטריגר 1

כשהמס השולי שלכם יושב במדרגות הגבוהות והרווח יציב לאורך זמן, הפער מול מס החברות מתחיל להצדיק את העלויות הקבועות. זו בדיקה שעושים במספרים — לא בתחושה.

2

אתם לא צריכים למשוך את כל הרווחטריגר 2

זה התנאי שמכריע. חלק מהרווח שנשאר בחברה — להשקעה, לתזרים או לצמיחה — הוא מה שיוצר את היתרון. אם הכול נמשך הביתה, שני שלבי המס מצטברים.

3

נכנסים שותפים או מגייסים בהיקףטריגר 3

מבנה תאגידי מסדיר בעלות, חלוקת רווחים ומנגנוני כניסה ויציאה בצורה ברורה יותר משותפות לא מאוגדת — ובלבד שכל השותפים עורכי דין, כדרישת סעיף 59א(א)(3).

4

לקוחות מוסדיים שמעדיפים תאגידטריגר 4

חלק מהגופים הגדולים מתקשרים בקלות רבה יותר עם תאגיד. זה שיקול אמיתי — אבל לבד הוא כמעט אף פעם לא מספיק כדי להצדיק את המהלך.

ואם אף אחד מהם לא מתקיים — כנראה שעדיין לא. אין שום פגם במשרד שמתנהל שנים כעוסק מורשה יחיד; ההתאגדות היא כלי, לא דרגה. רוצים שנבדוק במספרים שלכם?

אדיר ישראל, רואה חשבון
אדיר ישראל, רו"ח

רואה חשבון מוסמך, מלווה עסקים ועצמאים בכל רחבי הארץ — הנהלת חשבונות, דיווחים לרשויות, דוחות שנתיים וליווי פיננסי אישי. להכיר את אדיר ←

מקורות רשמיים

המידע במדריך זה כללי בלבד, מעודכן ליולי 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס, משפטי או חשבונאי ואינו תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות. לקבלת ייעוץ אישי — דברו איתנו.

שאלות נפוצות

חברת עורכי דין — שאלות נפוצות

חברת עורכי דין מגינה עליי מתביעות רשלנות מקצועית?

לא, וזו הטעות הנפוצה ביותר בנושא. סעיף 59א(א)(1) לחוק לשכת עורכי הדין מתנה את העיסוק בחברת עורכי דין בכך שהחברה רשומה בישראל ושאין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה. בנוסף, סעיף 59ה רואה בחברה אחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בעניין שפעלו בו חבריה כעורכי דין, וסעיף 59ו קובע שקיום החברה אינו גורע מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהייתה לולא החברה. ההגנה הרלוונטית מפני תביעות היא ביטוח אחריות מקצועית, לא מבנה משפטי.

מי יכול להיות בעל מניות בחברת עורכי דין?

סעיף 59א(א)(3) קובע שכל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א. כלומר לא ניתן לצרף שותף שאינו עורך דין, גם לא כמשקיע. בנוסף, סעיף 59ג(א) אוסר על החברה לשתף בהכנסותיה מי שאינו עורך דין, למעט חריגים מצומצמים הנוגעים לבן זוג, צאצאים והורים של חבר שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דין שהחברה רכשה את עסקו. סעיף 59א(ב) מוסיף שעורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

איך קוראים לחברה?

סעיף 59ב קובע ששם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין. המשמעות המעשית: אי אפשר לבחור שם מסחרי כללי או שם של מי שאינו חבר פעיל בחברה. זו נקודה שכדאי לסגור לפני שמזמינים לוגו וכרטיסי ביקור, ולא אחרי.

חברת עורכי דין ממוסה אחרת מחברה רגילה?

אין הסדר מס ייעודי לחברת עורכי דין — לצורכי מס היא חברה לכל דבר, ולכן חל עליה המיסוי הדו-שלבי: מס חברות על הרווח בשלב הראשון, ומס על דיבידנד כשהרווח מחולק לבעלי המניות בשלב השני. מה שכן דורש תשומת לב מיוחדת הוא כללי חברות המעטים, ובראשם סעיף 62א לפקודה, וכן הכללים בעניין רווחים שאינם מחולקים. כללים אלה עודכנו במהלך 2025–2026, ולכן כדאי לוודא את המצב המעודכן לפני החלטה.

מה זה סעיף 62א ולמה זה מסוכן למשרד קטן?

סעיף 62א נועד לטפל במי שמתאגד בחברה כדי להפחית את נטל המס בעוד שבפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים ליחסי עבודה. חוזר מס הכנסה 10/2017 מפרט חזקה המבוססת על שני תנאים מצטברים: מקורן של 70% או יותר מהכנסת החברה הוא בשירות שניתן על ידי היחיד או קרובו לאדם אחד או לקרובו, והשירות ניתן במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של ארבע שנים. החוזר מדגיש שמדובר בחזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה, אך גם קובע שהיא אינה מתקיימת כשהחברה מעסיקה ארבעה מועסקים או יותר בפעילות הנבחנת. משרד עם פיזור לקוחות רגיל אינו מתקרב למבחן הזה.

מתי כדאי להתאגד?

כשמתקיימים בעיקר שני תנאים יחד: הרווח השנתי גבוה מספיק כדי שהפער בין מס החברות למס השולי יהיה משמעותי, ואינכם צריכים למשוך את כל הרווח הביתה. אם כל הרווח נמשך ממילא, משלמים את שני שלבי המס והחיסכון מתכווץ. טריגרים נוספים שמצדיקים בחינה: כניסת שותפים, גיוס עובדים בהיקף משמעותי, או עבודה מול לקוחות מוסדיים שמעדיפים להתקשר עם תאגיד. עלויות התפעול הקבועות של חברה מחייבות שהמהלך ייבחן במספרים ולא בתחושה.

שוקלים להתאגד? שנבדוק את זה במספרים.

נשווה את המסלולים על הנתונים האמיתיים שלכם, נבחן את חשיפת חברת הארנק ונגיד לכם בכנות אם זה הזמן.