מע"מ 2026 — השיעור, המועדים והשיעורים המיוחדים
עשר שניות לתשובה: השיעור הסטנדרטי הוא 18% (מאז 1.1.2025), ייצוא לתושבי חוץ יכול להיות בשיעור אפס, עוסק פטור לא גובה מע"מ עד מחזור של 122,833 ₪ — והדוח התקופתי מוגש עד ה-15 בחודש העוקב (מקוון: עד ה-19, מפורט: עד ה-23). ומי שרוצה להבין גם איך המנגנון עובד — בהמשך העמוד: עסקאות מול תשומות, ההבדל הקריטי בין שיעור אפס לפטור, ומה עושים עם לקוח זר או ספק זר.
תשובה מהירה — מספרי המע"מ ב-2026
כל מה שרוב בעלי העסקים צריכים לדעת על מע"מ בשנת 2026, בטבלה אחת:
| מה | המספר ל-2026 |
|---|---|
| השיעור הסטנדרטי | 18% (בתוקף מ-1.1.2025) |
| שיעור אפס | 0% על ייצוא סחורות ושירותים לתושבי חוץ — עם זכות קיזוז מלאה |
| עוסק פטור | לא גובה מע"מ עד מחזור שנתי של 122,833 ₪ — בלי זכות קיזוז |
| דוח תקופתי | עד ה-15 בחודש העוקב |
| דיווח ותשלום מקוונים | עד ה-19 בחודש העוקב |
| דוח מפורט (PCN874) | עד ה-23 בחודש העוקב |
ומה אם המועד נופל על סוף שבוע? מועד דיווח או תשלום שחל בשישי, בשבת או בחג נדחה ליום העסקים הבא. את כל לוח המועדים של השנה — מע"מ, מקדמות, ניכויים, ביטוח לאומי והדוח השנתי — ריכזנו בעמוד נפרד: לוח המסים 2026.
איך המנגנון עובד: עסקאות, תשומות וההפרש
מע"מ הוא מס על הצריכה — והעסק שלכם הוא בעיקר צינור הגבייה שלו. עוסק מורשה גובה מהלקוחות מס עסקאות (ה-18% שמתווסף לחשבונית), ומנגד רשאי לקזז מס תשומות — המע"מ ששילם בעצמו על הוצאות וציוד לצורכי העסק. לרשות המסים מדווחים ומשלמים את ההפרש.
דוגמה פשוטה לחודש אחד: הוצאתם חשבוניות ללקוחות ישראלים על 10,000 ₪ + מע"מ (1,800 ₪ מס עסקאות), ובמקביל שילמתם על תוכנות, ציוד וספקים 2,000 ₪ + מע"מ (360 ₪ מס תשומות). בדוח התקופתי תדווחו על שניהם — ותשלמו את ההפרש: 1,440 ₪. אם באותו חודש התשומות היו גבוהות מהעסקאות (קניתם ציוד יקר, למשל), נוצר עודף תשומות — והוא מוחזר לכם.
מכאן גם נובע הכלל החשוב ביותר בניהול שוטף של מע"מ: המע"מ שגביתם הוא לא הכסף שלכם. הוא עובר אצלכם בדרך לרשות המסים, וההרגל להפריש אותו בצד — במקום לגלות ב-15 בחודש שהוא "נבלע" בתזרים — הוא ההבדל בין עסק רגוע לעסק שרודף אחרי עצמו. איזה תשומות מותר בכלל לקזז ובאיזה חלק? זה נושא למדריך שלם — הוצאות מוכרות 2026 עושה שם סדר.
שלושה מסלולים: 18%, שיעור אפס ופטור
לא כל עסקה בישראל נושאת 18%. שלושת המסלולים המרכזיים:
- השיעור המלא — 18%. ברירת המחדל לכל עסקה בישראל מאז 1.1.2025: מכירת סחורה, מתן שירות, שכירות עסקית. זה השיעור שעל רוב החשבוניות שלכם.
- שיעור אפס — ייצוא. ייצוא סחורות ושירותים לתושבי חוץ לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ יכול להתחייב במס בשיעור 0% — בכפוף לסייגים, והם משמעותיים. חשוב להבין: זו עסקה חייבת שמדווחת כרגיל, רק שהמס עליה אפס — ולכן זכות הקיזוז על התשומות נשמרת במלואה. למי שמוכר SaaS, שירותי פיתוח או ייעוץ ללקוחות בחו"ל זה אחד הסעיפים החשובים במשק — כתבנו עליו מדריך שלם: מע"מ בשיעור אפס על ייצוא.
- פטור — עוסק פטור. עוסק שמחזורו השנתי אינו עולה על תקרת עוסק פטור — 122,833 ₪ ב-2026 — לא גובה מע"מ מלקוחותיו כלל. המחיר: הוא גם לא מקזז מס תשומות על ההוצאות שלו.
אפס ופטור נשמעים אותו דבר — והם הפוכים. בשני המקרים הלקוח לא משלם מע"מ, אבל בשיעור אפס העוסק מקבל חזרה את כל המע"מ ששילם על ההוצאות, ובפטור — לא שקל. לכן פרילנסר שכל לקוחותיו בחו"ל מרוויח לרוב דווקא מלהיות עוסק מורשה: ההכנסות בשיעור אפס, והתשומות חוזרות אליו.
מועדי הדיווח: 15, 19 ו-23
הדוח התקופתי למע"מ מוגש עד ה-15 בחודש העוקב לתקופת הדיווח. מי שמדווח ומשלם באופן מקוון נהנה מדחייה עד ה-19 בחודש — הסדר שבתוקף גם ב-2026, וכיוון שהיום כמעט כולם מדווחים מקוון, זה המועד הרלוונטי לרוב העסקים. הדוח המפורט (PCN874) — קובץ פירוט החשבוניות שחייבים בו חלק מהעוסקים — משודר עד ה-23 בחודש.
ומה תדירות הדיווח? חודשית או דו-חודשית — לפי המחזור השנתי של העסק: עוסקים עם מחזור גבוה מדווחים כל חודש, והקטנים יותר אחת לחודשיים. הקביעה היא של רשות המסים ומופיעה בהודעות שהיא שולחת; כשהמחזור גדל או קטן משמעותית, גם התדירות יכולה להשתנות. מועד שחל בשישי, בשבת או בחג נדחה ליום העסקים הבא.
איחור — גם של ימים בודדים — גורר קנסות, הצמדה וריבית, ותקופות פתוחות מצטברות הן מהדרכים המהירות להסתבך מול רשות המסים. אם זה קרה, מטפלים מיד ולא נעלמים; קיבלתם כבר מכתב? כך קוראים מכתב מרשות המסים בלי להיכנס לפאניקה.
עסקאות מיוחדות: ספק זר, מקרקעין וחשבוניות
שלושה מצבים שבהם המע"מ מתנהג אחרת ממה שמצפים:
- יבוא שירותים מספק זר. קניתם שירות מחברה זרה — תוכנה, פרסום, קבלן משנה בחו"ל? הספק הזר לא גובה מע"מ ישראלי, אבל החבות לא נעלמת: במקרים רבים העוסק הישראלי נדרש "להתחשבן עם עצמו" באמצעות חשבונית עצמית — לדווח על מס העסקאות ולקזז תשומות באותו דוח. איך זה עובד בפועל ולמי זה רלוונטי — במדריך המע"מ לסטארטאפים ולעסקים דיגיטליים.
- מקרקעין. עסקאות נדל"ן הן עולם מע"מ בפני עצמו — יש בהן כללים מיוחדים לגבי מי חייב במס ומתי, והטעויות שם יקרות. לפני עסקת מקרקעין דרך העסק, מתייעצים — לא מנחשים.
- חשבוניות ומספרי הקצאה. מודל "חשבוניות ישראל" ממשיך לפעול: חשבוניות מס מעל הסף שנקבע מחייבות מספר הקצאה מרשות המסים כתנאי לקיזוז מס התשומות אצל הלקוח. אם אתם מוציאים או מקבלים חשבוניות בסכומים גבוהים, כדאי להכיר את המנגנון — המדריך המלא לחשבוניות ישראל ומספרי ההקצאה.
רואה חשבון מוסמך, מלווה עסקים ועצמאים בכל רחבי הארץ. מרכז המספרים מתעדכן עם כל שינוי רשמי — והמחשבונים שלנו מחוברים לאותם נתונים בדיוק. להכיר את אדיר ←
מקורות רשמיים
- רשות המסים בישראל — מס ערך מוסף: שיעורים, דיווח ותשלום
- כל זכות — מס ערך מוסף (מע"מ)
- כל זכות — עוסק פטור
- חוק מס ערך מוסף — סעיפים 30, 67, 88
המידע בעמוד זה כללי בלבד, מעודכן לאוגוסט 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות האישיות. לקבלת ייעוץ אישי — דברו איתנו.
מע"מ — השאלות שכולם שואלים
מתי מדווחים למע"מ חודשי ומתי דו-חודשי?
תדירות הדיווח נקבעת על ידי רשות המסים לפי המחזור השנתי של העסק: עוסקים עם מחזור גבוה מדווחים מדי חודש, ועוסקים עם מחזור נמוך יותר — אחת לחודשיים. את הקביעה רואים באישורים ובהודעות שרשות המסים שולחת, והיא יכולה להתעדכן כשהמחזור משתנה. אם אתם לא בטוחים באיזו תדירות אתם — בדקו לפני שמפספסים דוח, לא אחרי.
מה ההבדל בין שיעור אפס לפטור ממע"מ?
ההבדל הוא זכות הקיזוז — והוא שווה הרבה כסף. עסקה בשיעור אפס (למשל ייצוא שירותים לתושב חוץ) היא עסקה שמדווחת כרגיל, רק שהמס עליה 0% — ולכן העוסק רשאי לקזז את מלוא מס התשומות על ההוצאות שלו. עוסק פטור, לעומת זאת, לא גובה מע"מ אבל גם לא מקזז שקל תשומות. מי שמוכר לחו"ל מרוויח לרוב דווקא ממעמד של עוסק מורשה עם שיעור אפס.
איחרתי בדיווח מע"מ — מה קורה?
איחור בדיווח או בתשלום גורר קנסות, הפרשי הצמדה וריבית שמתחילים לרוץ מיד — והחוב רק גדל ככל שמחכים. הדבר הנכון הוא להגיש ולשלם בהקדם האפשרי, גם באיחור: דוח שהוגש מאוחר עדיף בהרבה על דוח שלא הוגש. אם הצטברו כמה תקופות פתוחות או שנוצר חוב שקשה לעמוד בו — אפשר לפעול מול רשות המסים להסדר, ועדיף לעשות את זה עם מייצג ולפני שהאכיפה מגיעה אליכם.
אני מוכר גם ללקוחות בארץ וגם לחו"ל — איך זה עובד?
באותו עסק חיות זו לצד זו עסקאות בשיעורים שונים: מכירה ללקוח ישראלי חייבת ב-18%, וייצוא שירות לתושב חוץ יכול להיות בשיעור אפס בכפוף לתנאי סעיף 30(א)(5) והסייגים שלו. בדוח התקופתי מדווחים כל סוג בשדה שלו, ומס התשומות מתקזז כרגיל. מה שחשוב: לבחון כל לקוח זר לגופו — לא כל שירות לחו"ל זכאי אוטומטית לשיעור אפס.
מה זה הדוח המפורט (PCN874)?
לצד הדוח התקופתי הרגיל, עוסקים שנכללים בחובת הדיווח המפורט משדרים לרשות המסים גם פירוט של החשבוניות עצמן — עסקאות ותשומות — בקובץ מובנה. הדוח המפורט מוגש עד ה-23 בחודש העוקב, והוא הכלי המרכזי של רשות המסים להצלבת חשבוניות בין עוסקים. אם אתם בחובת דיווח מפורט, תוכנת הנהלת החשבונות או המייצג שלכם אמורים לטפל בזה באופן שוטף.