מס רווח הון, דיבידנד וריבית 2026 — כל השיעורים
עשר שניות לתשובה: רווח הון ריאלי ממוסה ב-25% ליחיד (30% לבעל מניות מהותי), ריבית ב-25% או 15% לפי סוג המכשיר, דיבידנד ב-25% או 30% — ומעל 721,560 ₪ הכנסה חייבת בשנה מצטרף גם מס יסף. מדרגות המס הרגילות לא נוגעות לכאן. בהמשך העמוד: מי מנכה את המס בפועל, איך עובד קיזוז הפסדים, ומה משתנה כשההשקעות אצל ברוקר זר.
כל השיעורים בטבלה אחת
אלה שיעורי המס על הכנסות מהון ליחיד תושב ישראל, בשנת המס 2026:
| סוג ההכנסה | השיעור ב-2026 |
|---|---|
| רווח הון ריאלי — יחיד | 25% |
| רווח הון — בעל מניות מהותי (10% ומעלה, במכירת מניות החברה) | 30% |
| ריבית — מכשירים צמודים (על הרכיב הריאלי) | 25% |
| ריבית — מכשירים נומינליים (פיקדון שקלי לא צמוד, מק"מ) | 15% |
| דיבידנד | 25% · לבעל מניות מהותי: 30% |
| מעל 721,560 ₪ הכנסה חייבת בשנה | בתוספת מס יסף |
חשוב לפני שממשיכים: מדרגות המס הרגילות (10%–47%) לא חלות על ההכנסות שבעמוד הזה — אלה שיעורים קבועים, שלא תלויים בגובה המשכורת שלכם. ומס היסף שמצטרף מעל הסף — לפי התיקון שבתוקף מ-2025 הוא יכול להגיע על הכנסות הוניות עד 5% — מרוכז בעמוד ייעודי.
25%, 30% או 15% — מי משלם מה
25% — ברירת המחדל. רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך, קרנות וכל נכס הוני אחר ממוסה ליחיד ב-25%. "ריאלי" אומר: אחרי נטרול עליית המדד על תקופת ההחזקה — משלמים על הרווח האמיתי, לא על האינפלציה.
30% — בעל מניות מהותי. מי שמחזיק, לבד או יחד עם קרובו, 10% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה, משלם 30% על רווח ממכירת מניותיה — וגם על דיבידנד ממנה. זה המצב של כמעט כל מייסד: מי שמוכר את הסטארטאפ שלו נמצא במסלול ה-30%, ובאקזיט גדול מצטרף גם היסף. את החישוב המלא ריכזנו במדריך המס באקזיט, ולמי שמוכר מוצר SaaS פעיל — המדריך למכירת ה-SaaS.
15% — ריבית נומינלית. ריבית על מכשירים לא צמודים — פיקדון שקלי רגיל, מק"מ — ממוסה ב-15%, אבל על כל הריבית, כולל החלק שרק מפצה על האינפלציה. במכשירים צמודים המס הוא 25%, על הרכיב הריאלי בלבד. לכן "15% נמוך מ-25%" זו לפעמים אשליה אופטית: בסביבת אינפלציה, המס האפקטיבי על פיקדון שקלי יכול להיות דווקא הכבד יותר.
קיזוז הפסדים, ניכוי במקור וברוקר זר
הפסדים מתקזזים. הפסד הון מתקזז מול רווחי הון, ובתנאים מסוימים גם מול ריבית ודיבידנד מניירות ערך; הפסד שלא נוצל יכול, בכפוף לדיווח, לשרת אתכם גם בשנים הבאות. הכללים המלאים — מה מתקזז מול מה ובאיזה סדר — מפורטים במדריך ה-RSU והחזרי המס, כי שם הם פוגשים הכי הרבה אנשים.
מי מנכה את המס. בנק או בית השקעות ישראלי מנכה את המס במקור על רווחים, ריבית ודיבידנד — ובתוך אותו חשבון גם מבצע קיזוזים באופן שוטף. אבל כשההשקעות מפוזרות בין כמה גופים, אף אחד לא מקזז ביניהם בשבילכם; את זה עושים בדוח, וזה מקור קלאסי להחזרי מס.
ברוקר זר = האחריות שלכם. ברוקר אמריקאי או אירופי לא מנכה מס עבור רשות המסים הישראלית. הרווחים, הריבית והדיבידנדים אצלו חייבים בדיווח ובתשלום ביוזמתכם — ככלל במסגרת דוח שנתי. מי שדוחה את זה לא חוסך מס; הוא רק דוחה התחשבנות שמגיעה בסוף, עם תוספות.
מה נשאר בחוץ: מדרגות, שבח וחברות
שלושה עולמות גובלים בעמוד הזה אבל לא נכללים בו:
- הכנסה מעבודה ומעסק — ממוסה לפי מדרגות המס הרגילות, לא לפי השיעורים שכאן.
- שבח מקרקעין — מכירת נדל"ן היא עולם מיסוי נפרד, עם חוק משלו, שיעורים משלו ופטורים משלו. אם על הפרק מכירת נכס — דברו איתנו לפני שחותמים, לא אחרי.
- רווחי חברה — חברה משלמת מס חברות על רווחיה, והדיבידנד שבטבלה כאן הוא רק השלב השני של אותו מסלול. המספרים המלאים — בעמוד מס החברות והדיבידנד.
ומעל הכול — מס יסף: כשההכנסה החייבת הכוללת חוצה 721,560 ₪ בשנה, מצטרפים 3% על החלק שמעל — ולפי התיקון שבתוקף מ-2025, על הכנסות הוניות התוספת יכולה להגיע עד 5%. החישוב המדויק תלוי בהרכב ההכנסות, ובשנים עם אירוע הוני גדול שווה ליווי מקצועי. הפרטים — בעמוד מס היסף.
מקורות רשמיים
- רשות המסים בישראל — מיסוי רווחי הון, ריבית ודיבידנד
- כל זכות — מס רווח הון
- פקודת מס הכנסה — חלק ה' (רווח הון) וסעיפים 125ב–125ג
המידע בעמוד זה כללי בלבד, מעודכן לאוגוסט 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות האישיות. לקבלת ייעוץ אישי — דברו איתנו.
מס על השקעות — השאלות שכולם שואלים
מכרתי מניות ברווח — כמה מס אשלם?
נקודת הפתיחה: 25% על הרווח הריאלי — הרווח אחרי נטרול עליית המדד בתקופת ההחזקה. אם מכרתם מניות של חברה שבה אתם בעלי מניות מהותיים (10% ומעלה), השיעור הוא 30%. ואם ההכנסה החייבת הכוללת שלכם באותה שנה חצתה 721,560 ₪ — מצטרף גם מס יסף על החלק שמעל. בחשבון בנק או ברוקר ישראלי המס לרוב כבר נוכה במקור.
מה ההבדל בין ריבית שממוסה ב-15% לריבית ב-25%?
סוג המכשיר. על מכשירים צמודים המס הוא 25%, אבל רק על הרכיב הריאלי של הריבית; על מכשירים נומינליים — פיקדון שקלי לא צמוד או מלווה קצר מועד — המס הוא 15%, אבל על כל הריבית, כולל החלק שרק מפצה על האינפלציה. לכן בתקופת אינפלציה, 15% על ריבית נומינלית יכול לצאת יקר יותר מ-25% על ריבית ריאלית. את הניכוי מבצע הגוף הישראלי שמשלם את הריבית.
הפסדתי על מניה אחת והרווחתי על אחרת — זה מתקזז?
ככלל כן. הפסד הון מתקזז מול רווחי הון באותה שנה, ובתנאים מסוימים גם מול ריבית ודיבידנד מניירות ערך; הפסד שלא נוצל יכול לעבור לשנים הבאות, בתנאי שדווח. שימו לב לנקודה הפרקטית: כשהרווח וההפסד יושבים בגופים שונים — שני בנקים, או בנק וברוקר זר — הקיזוז לא נעשה אוטומטית, ודוח שנתי אחד מסודר הוא הדרך לקבל את המס העודף בחזרה.
אני משקיע דרך ברוקר אמריקאי — מי מנכה את המס הישראלי?
אף אחד — וזו בדיוק הנקודה. גוף ישראלי מנכה מס במקור; ברוקר זר לא מנכה עבור רשות המסים בישראל. האחריות לדווח על הרווחים, הריבית והדיבידנדים ולשלם את המס היא שלכם, ככלל דרך דוח שנתי. דחייה לא חוסכת כאן שום דבר — היא רק דוחה התחשבנות שמגיעה בסוף, עם תוספות.
מכרתי את הסטארטאפ שלי — גם אצלי זה 25%?
כמעט אף פעם לא. מייסד מחזיק כמעט תמיד 10% ומעלה, ולכן הוא בעל מניות מהותי שמשלם 30% על הרווח ממכירת המניות — ובאקזיט משמעותי מצטרף גם מס יסף, שעל הרכיב ההוני יכול להגיע עד 5%. המסלול המלא מטפס לאזור של 33%–35%, עוד לפני שאלות כמו אופציות, תמורות מותנות או מבנה העסקה. יש לנו מדריך שלם על מס באקזיט — ושיחה לפני החתימה שווה יותר מעשר אחריה.