ריבית 3(ט) ו-3(י) לשנת 2026 — הלוואות מוזלות והמס עליהן
עשר שניות לתשובה: ריבית סעיף 3(ט) לשנת 2026 היא 6.53%, וריבית סעיף 3(י) — 4.9%. הלוואה בריבית נמוכה מזה — ממעסיק לעובד, מחברה לבעל שליטה או בין צדדים קשורים — מייצרת הכנסה חייבת על ההפרש. ומי שרוצה להבין גם מה עושים עם זה — בהמשך העמוד: מי בדיוק נופל לכל סעיף, מה ההבדל ביניהם, ואיפה כל זה פוגש משיכות בעלים.
תשובה מהירה — השיעורים לשנת 2026
העיקרון של שני הסעיפים זהה: כשכסף עובר כהלוואה בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים — בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע — פקודת מס הכנסה רואה בהפרש הכנסה חייבת. השיעורים לשנת 2026 פורסמו ברשומות בסוף דצמבר 2025:
| הסעיף | השיעור לשנת 2026 | על מי הוא חל |
|---|---|---|
| סעיף 3(ט) | 6.53% | עובד–מעסיק · בעל שליטה–חברה · נותן שירותים–מקבל שירות |
| סעיף 3(י) | 4.9% | הלוואות בין צדדים קשורים בהקשר עסקי |
הנוסחה בשורה אחת: (השיעור הקבוע − הריבית ששולמה בפועל) × יתרת ההלוואה = ההכנסה שנזקפת למס. הלוואה בלי ריבית בכלל? כל השיעור נזקף. הלוואה ב-3%? נזקף רק ההפרש.
סעיף 3(ט) — הלוואה מהמעסיק או מהחברה שלכם
סעיף 3(ט) מדבר על הלוואות שנולדות מתוך יחסי עבודה או שליטה: עובד שקיבל הלוואה מהמעסיק, בעל שליטה שקיבל הלוואה מהחברה שלו, ונותן שירותים שקיבל הלוואה ממי שמקבל ממנו שירותים. בכל המקרים האלה, אם הריבית על ההלוואה נמוכה מ-6.53% — ההפרש הוא הכנסה חייבת אצל המקבל.
אצל עובד זה מתבטא בשווי בתלוש: המעסיק זוקף את ההפרש כהכנסת עבודה, והיא ממוסה כמו שכר — מס הכנסה לפי המדרגה השולית, ביטוח לאומי ודמי בריאות. דוגמה: הלוואה של 100,000 ₪ בלי ריבית מייצרת זקיפה שנתית של כ-6,530 ₪; עובד במדרגת 31% ישלם עליה כ-2,024 ₪ מס בשנה — לא סוף העולם, אבל הטבה שחייבת להיות מדווחת.
חריג ההלוואות הקטנות: הלוואה לעובד עד תקרה מתעדכנת (סכום צנוע, שמתעדכן מעת לעת) פטורה ממנגנון הזקיפה, בתנאים. זה מה שמאפשר "מקדמה על חשבון משכורת" או עזרה קטנה לעובד בלי בירוקרטיית ריבית — אבל רק עד התקרה, ורק כשעומדים בתנאים.
סעיף 3(י) — צדדים קשורים בהקשר עסקי
סעיף 3(י) חי בעולם אחר: הלוואות בין צדדים קשורים בהקשר עסקי — חברה שמלווה לחברה אחות, חברת אם שמזרימה כסף לחברה בת כהלוואה, וכדומה. כשההלוואה ניתנת בריבית נמוכה מ-4.9%, המס מתייחס אליה כאילו נשאה לפחות את הריבית הזו — "ריבית רעיונית" שנרשמת כהכנסה אצל המלווה.
וההבדל המרכזי בין הסעיפים? מי הצדדים ומה ההקשר. 3(ט) עוסק ביחסים אישיים-תעסוקתיים: עובד מול מעסיק, בעל שליטה מול החברה שלו, נותן שירות מול לקוח. 3(י) עוסק בהלוואות עסקיות בין גופים קשורים. אותה שאלה — "האם הכסף הזה עבר בריבית אמיתית?" — רק בזירות שונות ועם שיעור שונה. מי שמנהל קבוצה של יותר מחברה אחת פוגש את 3(י) בכל העברת כספים פנימית, ושווה לו לקרוא גם על מס החברות והמיסוי הדו-שלבי.
שלושה תרחישים מהשטח — משיכות, הלוואת בעלים והלוואה לעובד
בפרקטיקה, שלושת המקרים האלה מכסים את רוב השיחות שאנחנו מנהלים סביב הסעיפים:
- משכתם כסף מהחברה שלכם. כל עוד המשיכה עומדת כהלוואה — 3(ט) מחייב זקיפת ריבית של 6.53%. אבל הסיפור הגדול הוא סעיף 3(ט1): משיכות בעלים מעל 100 אלף ₪ שלא מוחזרות במועד ממוסות כדיבידנד או כשכר — אירוע מס יקר בהרבה מהריבית. איך מנהלים את זה נכון — במדריך שכר המייסד ומשיכות הבעלים.
- הלוואת בעלים לחברה — הכיוון ההפוך. אתם מלווים כסף לחברה כדי לממן אותה? זו סוגיית ריבית נפרדת, ולרוב פשוטה יותר מהכיוון השני — אבל גם כאן שווה לתעד הסכם הלוואה מסודר ולהחליט במודע על תנאי הריבית וההחזר. גם על זה, באותו מדריך.
- הלוואה לעובד כהטבה. כלי נהדר לשימור עובדים — כשעושים אותו נכון: הסכם כתוב, לוח סילוקין, ריבית לפי 3(ט) או זקיפת שווי מסודרת בתלוש, וניצול חכם של חריג ההלוואות הקטנות. איך זה משתלב בעלות הכוללת — בכמה באמת עולה עובד, ולמי שרק מתחיל להעסיק — מדריך העובד הראשון.
המכנה המשותף: אף אחד מהתרחישים לא "אסור". הפקודה לא אוסרת הלוואות מוזלות — היא רק מתמחרת אותן. הבעיות מתחילות כשההלוואה לא מתועדת, הריבית לא נזקפת, והשאלות מגיעות רק בביקורת. חברות שמסדירות את זה מראש — בהנהלת חשבונות שוטפת ומסודרת, כמו שאנחנו בונים ללקוחות במדריך הנהלת החשבונות לסטארטאפ — עוברות את זה בלי דרמה.
רואה חשבון מוסמך, מלווה עסקים ועצמאים בכל רחבי הארץ. מרכז המספרים מתעדכן עם כל שינוי רשמי — והמחשבונים שלנו מחוברים לאותם נתונים בדיוק. להכיר את אדיר ←
מקורות רשמיים
- רשות המסים בישראל — שיעורי הריבית לפי סעיפים 3(ט) ו-3(י)
- פקודת מס הכנסה — סעיפים 3(ט), 3(ט1) ו-3(י)
- תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ"ה-1985
המידע בעמוד זה כללי בלבד, מעודכן לאוגוסט 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות האישיות. לקבלת ייעוץ אישי — דברו איתנו.
ריבית 3(ט) ו-3(י) — השאלות שכולם שואלים
נתתי לעובד הלוואה בלי ריבית — מה קורה?
על ההפרש בין הריבית ששולמה בפועל (כאן: אפס) לריבית 3(ט) — 6.53% בשנת 2026 — נזקף לעובד שווי בתלוש, והוא ממוסה כמו שכר: מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות. יש חריג חשוב: הלוואות קטנות, עד תקרה שמתעדכנת מעת לעת, פטורות מהזקיפה כשהן עומדות בתנאים. הלוואה גדולה יותר — כדאי לעגן בהסכם מסודר ולזקוף נכון כבר מהחודש הראשון.
משכתי כסף מהחברה שלי — 3(ט) או 3(ט1)?
שניהם רלוונטיים, והם עובדים בשכבות: כל עוד המשיכה עומדת כהלוואה, סעיף 3(ט) מחייב זקיפת ריבית — 6.53% בשנת 2026 — על היתרה. ובנוסף, סעיף 3(ט1) קובע שמשיכות בעלים מעל 100 אלף ₪ שלא הוחזרו במועד שנקבע ממוסות כדיבידנד או כשכר — וזה כבר סיפור יקר בהרבה מהריבית. מי שמושך מהחברה באופן שוטף צריך תוכנית מסודרת, לא רק זקיפת ריבית.
למה השיעורים שונים בין הסעיפים?
כי מנגנוני העדכון שלהם שונים: כל סעיף נשען על תקנות משלו, עם נוסחת חישוב ובסיס נתונים אחרים, והשיעורים מתפרסמים בנפרד לקראת כל שנת מס. התוצאה היא ששני הסעיפים כמעט אף פעם לא מיושרים — בשנת 2026 הפער הוא 6.53% מול 4.9% — ולכן חשוב קודם כול לזהות איזה סעיף חל על ההלוואה שלכם, ורק אז לחשב.
השיעורים האלה קבועים לכל 2026?
כן. השיעורים נקבעים אחת לשנה ומתפרסמים ברשומות לקראת תחילת שנת המס — השיעורים לשנת 2026 פורסמו בסוף דצמבר 2025 — והם חלים על כל שנת המס. לקראת 2027 יתפרסמו שיעורים חדשים, בהתאם לסביבת הריבית במשק.